רוב האנשים לא מבינים את המשמעות הכלכלית האדירה של כספי הפיצויים – ומפספסים הטבות מס, תחנות תכנון, ואפילו יצירת הכנסה עתידית. במדריך הזה אני נפרק עבורכם את הנושא לגורמים – מה זה, כמה מגיע, איך למשוך חכם – ומה קורה אם לא עושים כלום.
נתחיל בהפקדות, החל מ2008 כל מעסיק מחויב להפקיד לעובד לפחות 6% למרכיב הפיצויים ועד ל8.33% מהשכר של העובד. יחד עם זאת קיימת תקרה עד לשכר של 44,100 ₪ (שנת 2025) על הפקדה לפיצויים מעל התקרה (44,100 ₪ x 8.33% = 3,673.53 ₪ בחודש) יחשב כזקיפת הכנסה – העובד ישלם מס שולי, ביטוח לאומי ומס בריאות על כל החלק שמעל התקרה.
בעבר הרחוק, כספי הפיצויים היו מזכים את העובד בתנאי שפוטר או פרש לגמלאות או מכל סיבה מוצדקת אחרת. אך המציאות בשנים האחרונות השתנתה בנוסף בזכות סעיף 14 שנכנס לחוק(עליו נפרט בהמשך) ולמעשה כל הכספים שנצברו לטובת העובד בקרנות הפנסיה/גמל או ביטוח מנהלים שייכים לעובד בין אם פוטר ובן אם התפטר.
אז איך מחשבים את כספי הפיצויים?
באופן בסיסי, הפיצויים מחושבים לפי:
שכר אחרון × מספר שנות ותק = סכום הפיצויים
לדוגמה: שכר אחרון 13,000 ₪, ותק 8 שנים → 104,000 ₪.
אבל זו רק ההתחלה. כי הסיפור האמיתי מתחיל כששואלים – כמה מזה פטור ממס?
תקרת הפטור: כמה מתוך הפיצויים לא חייב במס?
הפטור מחושב לפי הנמוך מבין:
- השכר האחרון
- תקרה שנתית קבועה – 13,750 ₪ (נכון לשנת 2025)
ומכפילים את זה במספר שנות הוותק.
דוגמה בסיסית:
- שכר אחרון 12,000 ₪, ותק 5 שנים
→ 12,000 × 5 = 60,000 ₪ פטורים ממס
דוגמה עם שכר גבוה:
- שכר אחרון 16,000 ₪, ותק 5 שנים
→ 13,750 × 5 = 68,750 ₪ פטורים
→ ההפרש (11,250 ₪) חייב במס שולי
ניתן להגדיל את הפטור עד 150% מהשכר האחרון – אך לא יותר מהתקרה וזאת בסמכות המעסיק.
האפשרויות שלכם: מה עושים עם הפיצויים?
פה נכנס הקסם של תכנון נכון. יש 4 אפשרויות עיקריות – כל אחת מתאימה לפרופיל אחר:
1. רצף זכויות פיצויים
מתאים למי שעובר למעסיק חדש בתוך 12 חודשים מהעזיבה, ורוצה לדחות את אירוע המס ולשמור על הוותק לצבירת הפטור העתידי.
איך זה עובד?
- הפיצויים לא נמשכים לחשבון, אלא מועברים (או "נשמרים") לצורך מימוש עתידי.
- בעתיד – כשפורשים מהמעסיק הבא – מחשבים את כל תקופת העבודה הרציפה (שני המעסיקים) לפטור אחד.
- הפטור יהיה גבוה יותר, בהתאם לוותק הכולל והשכר האחרון.
- מתחשבנים על הפיצויים הונית עד למעסיק "האחרון".
חרטה על רצף זכויות:
אם תתחרטו – תוכלו "לשבור" את הרצף תוך שנתיים, ואז נחשב הפטור לפי השכר אצל המעסיק האחרון ברצף, ליום החרטה.
טיפ חשוב: רצף זכויות שווה זהב כשעוברים עבודה לקראת גיל פרישה. זה מעניק מינוף פטור שלא שווה למהר ולמשוך.
2. רצף קצבה
הבחירה למי שרוצה לייעד את כספי הפיצויים לקצבת פנסיה חודשית בפרישה.
מה היתרונות?
- דחיית המס למועד קבלת הקצבה.
- פטור ממס רווח הון (אם הפיצויים נכנסים למסלול "קצבה מוכרת").
- שומר על הפטור בקיבוע זכויות (חשוב מאוד!).
- גמישות – ניתן להתחרט מתי שרוצים לפני קבלת הקצבה.
משנת 2017, אם לא בחרתם אחרת תוך זמן סביר – כספי הפיצויים עוברים אוטומטית לרצף קצבה. לכן חשוב להבין לאן הדברים הולכים ולהתערב אם צריך.
3. פריסת מס – לשלם פחות, ולחלק את העומס
אם בחרתם למשוך את כספי הפיצויים – חלק מהם יחויב במס שולי.
אבל כאן מגיע אחד הכלים הכי חזקים – פריסת מס.
איך זה עובד?
- כל 4 שנות ותק מזכות אתכם בשנת פריסה אחת קדימה, עד מקסימום 6 שנים.
- כלומר: אם עבדתם 20 שנה, תוכלו לפרוס את המס ל־5 שנים קדימה.
- בנוסף, ניתן לעשות גם פריסה אחורה: כל שנת ותק = שנה אחורה, עד ל־6 שנים קודמות.
דוגמה:
ללקוח שפרש יש 20 שנות וותק, המשכורת האחרונה שלו הייתה 20,000 ₪
קיים מענק פרישה של 420,000 ₪, הלקוח מעוניין למשוך הכול בתכנון מס של פריסה.
פתרון
- תקרה 13,750* 20 = 275,000 ₪ משיכה הונית פטורה ממס בהתאם לתקרה.
- נותר סכום של 145,000₪ (420,000 – 275,000 ₪) .
- את הסכום 145,000 ₪ ניתן לפרוס ל5 שנים קדימה.
- כלומר כל שנה לקבל 29,000 ₪ וכך לחסוך במס שולי.
- נבדק מול ההכנסות בכל שנה – אם ההכנסה נמוכה, שיעור המס יהיה נמוך
הפריסה מתבצעת בטופס 116ג’ למס הכנסה – כדאי לעשות זאת בליווי יועץ/מתכנן פרישה.
4. משיכה הונית – פשוט לקחת את הכסף
זוהי המשיכה הישירה לחשבון הבנק, אחרי חישוב הפטור והחבות במס.
חשוב לדעת:
- כל שקל מעל תקרת הפטור – חייב במס שולי
- לא ניתן להתחרט – מדובר באירוע מס סופי
- עלול להשפיע על תקרת הפטור בקיבוע זכויות (בעתיד)
למי זה מתאים?
בעיקר למי שצריך את הכסף עכשיו ולמי שיש הכנסות נמוכות וכך המס השולי שלו נמוך.
דגשים נוספים שלא כדאי לפספס
- עבודה במשרה חלקית: החוק מתחשב בכך. במקרים של ירידה באחוז המשרה – הפטור מחושב לפי משכורת ממוצעת/משוקללת.
- הפקדות עודפות לפיצויים (מעל התקרה): כל סכום שהופקד מעל התקרה – 44,100 ₪ (בשנת 2025) X 33% ניתן יהיה למשוך אותו בפטור ממס שולי.
- פטירת עובד: שאיריו זכאים לפטור כפול – נכון ל-2025 מדובר בתקרה של עד 27,500 ₪ לשנת ותק.
מהו סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין – ולמה הוא חשוב?
בעבר, עובד היה זכאי לפיצויי פיטורין רק אם פוטר. אם התפטר – לרוב לא היה זכאי לפיצויים. המעסיקים לא מיהרו לשלם פיצויים מראש, והכול היה תלוי במועד וסיבת העזיבה.
כדי לשנות את זה, נולד הסדר שנקרא "סעיף 14", שמטרתו להעניק וודאות, נגישות ובעלות מיידית לעובד על כספי הפיצויים.
איך עובד סעיף 14?
כאשר קיים הסכם קיבוצי או אישי שמחיל את סעיף 14 – אז:
- המעסיק מפריש בכל חודש את רכיב הפיצויים לפנסיה (בדרך כלל 6%-8.33% מהשכר).
- העובד זכאי לכספי הפיצויים – גם אם התפטר )ולא רק אם פוטר(.
- אין צורך בהשלמת פיצויים מצד המעסיק בעת סיום עבודה (אם הופרש לפי סעיף 14 במלואו).
זה הפך למצב ברירת המחדל ברוב מקומות העבודה בישראל – וחשוב לוודא שהוא אכן קיים בחוזה שלכם.
אז כמה מפרישים?
- 6% המינימום החוקי לפי סעיף 14
- 33% ההפרשה המקסימלית (שקולה למשכורת חודשית אחת לשנה)
💡 אם המעסיק הפריש רק 6% – והוא פיטר את העובד – עליו להשלים את ההפרש ל-8.33%.
אבל אם העובד התפטר, והמעסיק הפריש רק 6% – אין חובת השלמה.
לסיכום: אל תיגעו בפיצויים בלי לדבר עם מתכנן פרישה
הרבה אנשים מושכים את הפיצויים בלי להתייעץ ואז משלמים עשרות אלפי שקלים מיותרים במס.
תכנון נכון כולל:
- בחירה מושכלת בין רצף קצבה לרצף זכויות
- שילוב בין משיכה, רצף קצבה ורצף זכויות פיצויים ופריסה.
- ניצול מקסימלי של הפטור
- פריסת מס חכמה
- קיבוע זכויות נכון
רוצים לבנות יחד איתנו תוכנית מסודרת שתשאיר יותר כסף אצלכם?
צרו קשר, ונשמח שאחד מצוות הוליסטיקו ילווה אתכם בתכנון משיכה נכונה.
